<h1>תוספות רשב"ם על כתובות</h1>
<h2>דף ט:</h2>
[רי"ף] אמ' רב יהודה אמ' שמואל האומר פתח פתוח מצאתי נאמן להפסידה כתובתה. אמ' רב נחמן אמ' שמואל משום ר' שמעון בן אלעזר חכמים תקנו לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה, והם האמינוהו שאם אמ' פתח פתוח מצאתי נאמן. אם כן מה הועילו חכמים בתקנתן. אמ' רבא חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה. וחזינן לגאון דקאמ' הני מילי לענין מנה מאתים אבל לענין תוספת לא מהימן. וטעמא דמסתבר הוא דלא תקינו רבנן אלא מנה מאתים, אבל תוספת איהו כתב אנפשיה, הלכך לא מהימן. ואני שמואל אומ' קל וחומ' אם מנה מאתים שתקנו חכמים הפסידה כל שכן תוספת, דהא משום חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה מהממון דודאי פתח פתוח מצא וכמו שהטעתו דמי. אך כך אני מפרש אין אדם טורח בסעודה ומפסיד לאלתר דכיון דמתוך חופתו מיד טוען כך, האמת אתו, דאכתי בזמן מועט לא נתכוון למצא עלילות.
<h2>דף כב.</h2>
[רי"ף] אמ' ר' זירא הא מילתא מר' אבא שמיע לי, ואי לאו ר' אבא דמן עכו שכחתיה, שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכין למכתב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי. אמ' רב נחמן ואי כתיב ביה בי דינא תו לא צריך. ודילמא ב"ד חצוף הוא כדשמואל, דאמ' שמואל שנים שדנו דיניהם דין, אלא שנקראו ב"ד חצוף. דכתו' ביה בי דינא דרבנא אשי. ודלמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו. דכת' ביה אמ' לנא רבנא אשי ואמרנא ליה לרבנא אשי. מהני שמעתתא שמעינן דלית הלכתא כשמואל דאמ' שנים שדנו דיניהם דין. ואני שמואל או' דמהכ' לא שמעינן אי הילכתא כשמואל אי לא, דאפי' שמואל מודה דלא תיקנו קיום שטרות אלא בשלשה. והכי קפריך תלמודא ודילמ' כשמואל סבירא להו לתלמידי רב אשי אף בקיום שטרות, והאי בי דינא דכתיב בי תרי הוא ולא הוי קיום אפי' לשמואל. ומשני דאמ' לנא רבנ' אשי ורב אשי ודאי היה יודע שאי' קיום שטרות פחות משלשה אפי' לשמו', והילכך כיון דכתיב ביה בי דינא תו לא צריך.
<h2>דף עו.</h2>
[רי"ף] אמ' שמואל המחליף פרה בחמור משך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך עד שמת חמורו, על בעל החמור להביא ראיה שהיתה חמורו קיימת בשעת משיכת הפרה, מאי טעמ' כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה, ותנא תונא כלה. מיתיבי מחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה משני צדדין טריפה, נמצא עליה קורט דם בידוע שהוא לפני שחיטה, לא נמצא עליה קורט דם בידוע שהוא לאחר שחיטה, הוגלד פי המכה בידוע שהוא שלשה ימים קודם שחיטה, לא הוגלד פי המכה המוציא מחבירו עליו להביא הראיה, ואי לא יהיב טבח דמי בעל בהמה בעי לאיתויי ראיה ומפיק, אמאי ספיקא ברשות טבח איתיליד, ופריק דיהב טבח דמי, ומאי פסקא, סתמא דמילתא כמה דלא יהיב איניש זוזי לא יהבינן ליה חיותא. איכא מאן דאמ' דליתה להא דשמואל דהא אותבינן עליה, ואע"ג דפריק האי פרוקא שנוייא בעלמ' הוא ולא סמכינן עליה, אלא בין נולד ברשותו בין שלא נולד ספק ברשותו המוציא מחברו עליו להביא ראיה. ואיכא מאן דאמ' האי מתני' דכלה כיון דמסייעא ליה לשמואל ממילא שמעי' דהאי פירוקא דשמואל דוקא הוא ולאו שנויא בעלמא הוא, דאי לא תימא הכי קשיא הלכתא אהלכתא, הלכך הלכתא כשמואל. ואני שמואל פסקתי כהאי לישנא בתרא דהלכתא כשמואל, דהאי ודאי מתניתי' דכלה בבית אביה לקדושין מסייעא ליה (לקדושין), וכדפריש רב נחמן בר יצחק, ואפי' למאן דאמ' קדושין לטיבועין נתנו בפרק מי שמת [ב"ב קמ"ה ע"א]. ופירושא דמילתא דשמואל כך הוא, מאי טעמ' כל מי שנולד הספק ברשותו, כלומ' לאחר שאנו סבורין שהיא שלו, או על ידי משיכה או על ידי קנין חליפין אע"פ שאין החפץ בביתו הרי זה קרוי ברשותו, ואחר כך נמצא הספק שנמצא המום שמבטל המקח כגון טבח לאחר משיכת פרה שאנו סבורין שקנאה במשיכה אע"ג דלא יהב דמי עליו להביא ראיה אם נמצאת טריפה או ישלם הדמים, והכי הלכתא.
<h2>דף עט:</h2>
[רי"ף] אמ' רבא אמ' רב נחמן הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו, אוכל והולך עד שיכלה הקרן. פי' לא היה לה אלא חלב וגזה וביצה בלבד, וכן לא היה לה בדקל (של) [אלא] פירותיו בלבד. ואני שמואל שמעתי שגם הגוף היה שלה, ואתא למימ' שלעולם [הבעל] אוכל פירות עד שתכלה הקרן, כלומ' שתמות העז ורחל התרנגולת והדקל ייבש, דהא לא כליא קרנא לגמרי שנשאר לה העור והנוצה ועצי הדקל.
<h2>דף פ:</h2>
[רי"ף] ...דההיא אתתא דעיילא ליה לגברא תרתי אמהתא, אזל גברא נסיב איתתא אחריתי, עייל לה חד מיניהו. אתת לקמיה דרבא צוחא צוחא ולא אשגח בה. מאן דחזא סבר מה שעשה עשוי, ולא היה, משום רוח ביתא הוא, והא קא רוח דהא איכא אחריתי. ואני שמואל שמעתי הא קא רווח מאחר שיש לו אשה אחרת הרי יש צורך לזו השפחה השנייה להרויח בה את הבית והרי נעשה בה ריוח ביתא שאם לא היא היה צריך לשכור שפחה אחרת לצורך אשה השנייה.
<h2>דף פד:</h2>
[רי"ף] ...אלא מיהו הני מילי בזמן דהוו מטלטלין לא משתעבדי לבעל חוב, אבל האידנא דמטלטלי משתעבדי לבעל חוב... ושמואל מוסיף ולכתובת אשה.
